ניהול הון משפחתי

כאמור, ניהול השקעות אפקטיבי הוא לא פחות מאומנות. עבור מינוף מרבי נדרש להתחשב בגורמים הבאים:

אמינות:

• בדיקת היסטוריית הביצועים של מנהלי ההשקעות/החברות המנפיקות.
• בחינת הרגולציה ואופי הפיקוח על הגופים.
• הערכת שקיפות ואופי ההתקשרות עם המשקיעים.
  
  

תשואה פוטנציאלית:

• ניתוח מעמיק של אחוזי הרווח הצפויים בהתבסס על ביצועי עבר ותחזיות עתידיות.
• הערכת הסיכון הכרוך בהשקעה, כולל תנודתיות ואפשרות להפסד.
• חישוב יחסי סיכון-תשואה והשוואה לאלטרנטיבות השקעה.
  
  

אפיקי השקעה:

• התאמת ההשקעה לטווח הזמן הרצוי, תוך התחשבות בצרכי נזילות.
• תכנון אסטרטגיית יציאה מההשקעה, במיוחד עבור נכסים שאינם נזילים.
• שקילת השפעות מיסוי על תשואות בטווחי זמן שונים.
  
  

 פיזור סיכונים:

• כולל מניות, אגרות חוב, נדל"ן וחברות פרטיות.
• שילוב בין השקעות מסורתיות לבין השקעות אלטרנטיביות, ממש כמו קרנות גידור, או השקעות אימפקט.
  
  

בקיאות בהיבטים משפטיים וענייני מיסוי:

ניהול הון משפחתי מחייב הבנה מעמיקה של היבטי מיסוי. בין היתר נדרש:

• תכנון מס יצירתי.
• ניצול פטורים והטבות מס קיימים, כגון השקעה בקרנות פנסיה, או ביטוחי חיים.
• תכנון העברות בין דוריות של נכסים באופן שממזער חבויות מס.
• ניצול אמנות מס בין-לאומיות להשקעות גלובליות וכדומה.
  
  

התמחות ברגולציה :

• מעקב אחר שינויים בחקיקה ובתקנות הרלוונטיות לניהול הון.
• עמידה בדרישות דיווח ושקיפות, במיוחד בהקשר של השקעות בין-לאומיות.
• התאמת אסטרטגיות השקעה וניהול רגולציות משתנות.
  
  

תכנון לדורות הבאים:

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בניהול הון משפחתי הוא הרצון להשאיר מורשת לדורות הבאים. זה כולל ניהול עזבונות, ותכנון מדוקדק של צוואות שמשקפות את הרצונות של בעלי ההון וממזערות סכסוכים משפחתיים. הקמת נאמנויות להעברת נכסים, באופן מבוקר ויעיל מבחינת מס. תכנון אסטרטגיות, כולל מס עזבון ומס ירושה.